החלטה
בפני בקשה לפטור את המבקשת מתשלום אגרת התביעה, ותגובת המדינה לבקשה זו.
המבקשת הגישה תביעה לתשלום תגמולי ביטוח בסך כ-500,000 ₪, בגין נזקי שריפה שפרצה בחנות בבעלותה. בבקשתה למתן פטור מאגרה מפרטת המבקשת את מצבה הכספי הרעוע מאז השריפה, אשר בעקבותיה לא שולמו לה תגמולי הביטוח, וכן טוענת כי מצבו הכספי של הבעלים ומנהל החברה רעוע אף הוא, והוא אינו מסוגל לשלם את האגרה, אשר מחציתה הראשונה עולה על 6,000 ₪. מאז השריפה הצטמצמה הפעילות העסקית, וההכנסות מועטות, החברה נאלצה ללוות כספים מחברה בבעלות בנו של בעליה, חשבונה בבנק הוגבל לאחר ששיקים שלה חזרו, והבעלים של החברה החל לעבוד כשכיר בחברה של בנו, תמורת משכורת חודשית של 4,500 ₪ בלבד. על פי הנטען, הנכס היחידי שבבעלות בעלי החברה הוא רכב, ששוויו אינו עולה על 20,000 ₪, ושמצבו המכני אינו טוב.
המדינה מתנגדת למתן הפטור. המדינה אינה מביעה עמדתה באשר לעילת התביעה של המבקשת נגד המשיבה, אך טוענת, כי המבקשת לא הוכיחה כי מצבה הכספי אינו מאפשר תשלום האגרה. לטענתה, בעלי המבקשת לא הוכיח חוסר יכולת, והיות שהוא מחזיק ברכב כאמור, הוא יכול למכור אותו או לשעבדו לבנק, ולשלם את האגרה.
לאחר ששקלתי את טענות הצדדים, אני רואה לנכון להיעתר לבקשה בחלקה, ולדחותה בחלקה.
בהתאם לתקנה 14 לתקנות בתי המשפט (אגרות), התשס"ז-2007, על מנת שיינתן פטור מלא או חלקי מתשלום האגרה, על ביהמ"ש להיווכח, כי ההליך מגלה עילה, וכי אין ביכולתו של המבקש לשלם את האגרה.
ההליך מגלה עילה לכאורה, למצער - ברמה מספיקה לצורך דיון בבקשה לפטור מאגרה. השאלה היחידה היא שאלת הוכחת חוסר היכולת. סבורני, כי המבקשת עמדה בנטל ההוכחה לעניין זה. המבקשת הציגה מסמכים המעידים על חובה בבנק, ועל תביעות נושים שמוגשות נגדה. חשבונה של המבקשת בבנק הוגבל, לאחר ששיקים שמשכה חוללו, ואף על כך הוצגו מסמכים.
אכן, נדרש מהמבקשת, כתאגיד, לגייס כספים ממקורביה – בעלי המניות, אלא שגם כאן הובאו די נתונים על מנת לשכנע, כי הבעלים של המבקשת יתקשה אף הוא בתשלום האגרה. שכרו 4,500 ₪ בלבד, כפי שעולה מתלושי משכורת שהוצגו, ולכאורה נראה כי אין לו נכסים זולת הרכב, אשר לטענתו הוא מושבת בשל קלקול מכני. לטענת המבקשת, מצבו המכני של הרכב מונע מכירתו כעת, או אפילו שיעבודו, ואילו מצבו הכספי של בעליו אינו מאפשר, על פי הנטען, תיקונו.
יחד עם זאת, אני סבורה כי אין מקום לתת פטור מלא מתשלום האגרה, אפילו בנסיבות הנטענות על ידי המבקשת. על המבקשת לעשות מאמץ על מנת לגייס לפחות חלק מהאגרה הנדרשת כעת, וסבורני כי אפשרות זו היא בהישג ידה של המבקשת, בעזרת מנהלה, לאור הנתונים שהוצגו בפני.
לאור האמור, אני מעמידה את האגרה לתשלום על שליש מסכומה, ופוטרת את המבקשת מתשלום היתרה. שליש האגרה ישולם תוך 30 יום מקבלת החלטה זו, שאם לא כן – תימחק התביעה.
המזכירות תמציא החלטה זו לצדדים.
ניתנה היום, י' אייר תשע"ג, 20 אפריל 2013, בהעדר הצדדים.